עד 20 אחוז הנחה למסעדות, תיירות, רשתות מזון ואופנה 
מופעי מוזיקה 
סטנדאפ ובידור 
עד 20 אחוז הנחה לרשתות מזון, תיירות, מסעדות ואופנה 
הטבות במעמד החיוב 
טלוויזיות ובידור ביתי 
סלולר, אוזניות וגאדג'טים 
שואבי אבק 
עולם הקפה 
מחשבים וציוד היקפי 
GAMING 
מיזוג איוורור וחימום 
מוצרי חשמל לבית 
מוצרי חשמל קטנים 
תחנות כח ופאנלים סולאריים 
מוצרי טיפוח בריאות ויופי 
TripZone - חופשות שוות בהנחות מטורפות 
בילוי ופנאי 
סדנאות, קורסים ולימודים 
קולנוע 
ספא 
מתנות, שוברים ותווי קנייה 
מוצרי ספורט 
חדרי כושר, ספורט ובריאות 
מסעדות 
עולם האלכוהול 
ריהוט לבית 
כלי מטבח ואביזרים 
ריהוט גן וגרילים 
כלי עבודה ואביזרי בטיחות 
מתקנים ושולחנות משחק 
בריכות, מתנפחים וספורט ימי 
חיות מחמד 
ילדים וקטנטנים 
ביוטי ולייף סטייל 
צילום ואלבומים דיגיטליים 
צעצועים 
הטבות לטסים לחו"ל 
ציוד קמפינג וטיולים 
שירותים לטסים לחו"ל 
הטבות בבנקים 
פנסיה והשתלמות 
תיקי השקעות 
משכנתאות והלוואות 
אפיקי השקעה חדשים 
חוסכים בביטוח 
החזרי מס 
גברים 
נשים 
ילדות ילדים ופעוטות 
מופעי מוזיקה 
סטנדאפ ובידור 
ילדים ונוער 
תיאטרון ומחול 
מה בחור כמוך עושה במקום כזה
יובל לשם
21.09.2015
הייטקיסטים? עובדים מצאת החמה עד צאת הנשמה? זמינים לכל טרלול של הבוס? זה הזמן לשאול איך בכלל הגענו למקצוע הזה והאם אנחנו רוצים לעבוד בו.
״תבחרו חיים. תבחרו קריירה. תבחרו משפחה. תבחרו טלוויזיה עם מסך ענק. תבחרו במכונות כביסה, מכוניות […] ולשבת לתהות מי אתם לעזאזל בשבת בבוקר".
(מתוך סצנת הפתיחה של הסרט "טריינספוטינג")
ביום ממוצע, אדם מבוגר מבצע כ- 226החלטות רק לגבי אוכל (מתוך מחקר של אוניברסיטת קורנל מ-2007). וזה עוד החלק הקל. אליהן מצטרפות עוד עשרות (אם לא מאות) בחירות נוספות: מה ללבוש, איך לנסוע לעבודה, מה לאכול בצהריים ועוד. ויש גם החלטות שמערבות שיקול דעת מורכב יותר: החל מהדרך שבה תיכתב שורת קוד מסוימת, דרך השאלה האם לבקש עזרה (וממי, ומתי, ואיך), ועד לתהייה כיצד לנסח פנייה לעובדים, או לבוס, או למי שזה לא יהיה.
אחת לכמה זמן גם נקרות בדרכנו בחירות שיש להן השלכות יותר משמעותיות על חיינו: בחירות רומנטיות, בחירות של קריירה ובחירות (איך לא) פוליטיות. ומכיוון שהסיבה שלשמה נתכנסנו היא ההייטק, אני רוצה להתמקד ברשותכם בבחירות שקשורות לקריירה.
ב-18 שנה שאני בתחום, ראיינתי די הרבה אנשים. ואחת השאלות האהובות עליי בראיונות היא ״למה הייטק?״. או במילים אחרות, איך הגעתם לכאן, לעבודה בהייטק (או לחיפוש עבודה בהייטק) – לא משנה באיזה תחום. לפעמים הסיפורים מדהימים: נער משכונת מצוקה שסיגל לעצמו מיומנויות של האקר, או אימא טרייה שלמדה לתכנת בחופשת ההיריון. לפעמים מדובר במסלול הקלאסי של גאון מחשבים בוגר יחידה טכנולוגית – הפוסטר בויז של התעשייה.
אז עכשיו תחשבו רגע אתם, ביניכם לבין עצמכם: מתי בחרתם בהייטק? מתי ידעתם שזה מה שאתם רוצים לעשות כל חייכם הבוגרים? האם זה בכלל מה שהתכוונתם לעשות, או שנקלעתם לזה בגלל ש – מה לעשות – השכר גבוה, התנאים טובים, החלום על האקזיט ומה לא (סיבות שלא הרבה אנשים יודו בהן בראיון עבודה…).
אגב, סביר להניח שהתשובה לשאלה האחרונה תהיה שונה בין גיל 25 לגיל 40. בדרך כלל השאיפות בגילאים הללו שונות: משפחה וילדים מצטרפים (או לא מצטרפים) לחגיגה, והסיבה שבגללה אנחנו בוחרים (כן, בוחרים) לקום כל יום בבוקר וללכת לעבודה – משתנה.
בוחרים לא לבחור
ובכל זאת, אני רואה הרבה אנשים שפשוט מתנהלים בחייהם ובקריירות שלהם, במעין זרימה נוחה כזאת של היומיום. אני מניח, כמובן, שהם עושים זאת מבחירה: בחירה לא לבחור (או כמו שאחד מהם אמר לי: "יש לי ברירה? יש לי משפחה, משכנתא – מה אני יכול לעשות?"). לאלה אני דווקא מציע משהו אחר – לחשוב על העתיד. לשאול: מה אתם רוצים לעשות עוד חצי שנה? עוד שנה? איפה אתם רואים את עצמכם עוד חמש שנים?
אם התשובה היא: "במקום אחר מהמקום שבו אני נמצא עכשיו" – נסו להבין כיצד להביא את עצמכם לשם. בהמשך, חישבו על כל בחירה שקשורה לקריירה באופן הזה: "האם היא מקרבת אותי למקום בו אני רוצה להיות, או לא?". אולי אפילו תבחרו להתחיל לנוע לכיוון.
גם פחד יכול להשפיע על הבחירה: טכנולוגיות הרי הולכות קדימה, שווקים משתנים ואימפריות הענק של היום לא בהכרח יהיו אימפריות בעוד עשר שנים. ואם הקריירה זו ״רק עבודה״ בשבילכם (וגם זאת בחירה) – יש דברים אחרים שאתם יכולים לבחור ולהתפתח בהם: תחביבים, לימודים, מה לא.
ולא לשכוח גם לבחור, פה ושם, בדברים שעושים לכם טוב. בכל זאת, חיים רק פעם אחת, לא?
ונקודה אחרונה אבל לא פחות חשובה למחשבה: אם כסף לא היה עניין, האם עדיין הייתם נמצאים באותו המקצוע? אם התשובה לשאלה הזאת היא "לא", יש מצב שאתם מבזבזים את החיים שלכם. אל תחכו עד שיהיה מאוחר מדי. תבחרו בעצמכם.
יובל לשם הוא סמנכ"ל פיתוח ב-Lightapp.com
(מתוך סצנת הפתיחה של הסרט "טריינספוטינג")
ביום ממוצע, אדם מבוגר מבצע כ- 226החלטות רק לגבי אוכל (מתוך מחקר של אוניברסיטת קורנל מ-2007). וזה עוד החלק הקל. אליהן מצטרפות עוד עשרות (אם לא מאות) בחירות נוספות: מה ללבוש, איך לנסוע לעבודה, מה לאכול בצהריים ועוד. ויש גם החלטות שמערבות שיקול דעת מורכב יותר: החל מהדרך שבה תיכתב שורת קוד מסוימת, דרך השאלה האם לבקש עזרה (וממי, ומתי, ואיך), ועד לתהייה כיצד לנסח פנייה לעובדים, או לבוס, או למי שזה לא יהיה.
אחת לכמה זמן גם נקרות בדרכנו בחירות שיש להן השלכות יותר משמעותיות על חיינו: בחירות רומנטיות, בחירות של קריירה ובחירות (איך לא) פוליטיות. ומכיוון שהסיבה שלשמה נתכנסנו היא ההייטק, אני רוצה להתמקד ברשותכם בבחירות שקשורות לקריירה.
ב-18 שנה שאני בתחום, ראיינתי די הרבה אנשים. ואחת השאלות האהובות עליי בראיונות היא ״למה הייטק?״. או במילים אחרות, איך הגעתם לכאן, לעבודה בהייטק (או לחיפוש עבודה בהייטק) – לא משנה באיזה תחום. לפעמים הסיפורים מדהימים: נער משכונת מצוקה שסיגל לעצמו מיומנויות של האקר, או אימא טרייה שלמדה לתכנת בחופשת ההיריון. לפעמים מדובר במסלול הקלאסי של גאון מחשבים בוגר יחידה טכנולוגית – הפוסטר בויז של התעשייה.
אז עכשיו תחשבו רגע אתם, ביניכם לבין עצמכם: מתי בחרתם בהייטק? מתי ידעתם שזה מה שאתם רוצים לעשות כל חייכם הבוגרים? האם זה בכלל מה שהתכוונתם לעשות, או שנקלעתם לזה בגלל ש – מה לעשות – השכר גבוה, התנאים טובים, החלום על האקזיט ומה לא (סיבות שלא הרבה אנשים יודו בהן בראיון עבודה…).
אגב, סביר להניח שהתשובה לשאלה האחרונה תהיה שונה בין גיל 25 לגיל 40. בדרך כלל השאיפות בגילאים הללו שונות: משפחה וילדים מצטרפים (או לא מצטרפים) לחגיגה, והסיבה שבגללה אנחנו בוחרים (כן, בוחרים) לקום כל יום בבוקר וללכת לעבודה – משתנה.
בוחרים לא לבחור
ובכל זאת, אני רואה הרבה אנשים שפשוט מתנהלים בחייהם ובקריירות שלהם, במעין זרימה נוחה כזאת של היומיום. אני מניח, כמובן, שהם עושים זאת מבחירה: בחירה לא לבחור (או כמו שאחד מהם אמר לי: "יש לי ברירה? יש לי משפחה, משכנתא – מה אני יכול לעשות?"). לאלה אני דווקא מציע משהו אחר – לחשוב על העתיד. לשאול: מה אתם רוצים לעשות עוד חצי שנה? עוד שנה? איפה אתם רואים את עצמכם עוד חמש שנים?
אם התשובה היא: "במקום אחר מהמקום שבו אני נמצא עכשיו" – נסו להבין כיצד להביא את עצמכם לשם. בהמשך, חישבו על כל בחירה שקשורה לקריירה באופן הזה: "האם היא מקרבת אותי למקום בו אני רוצה להיות, או לא?". אולי אפילו תבחרו להתחיל לנוע לכיוון.
גם פחד יכול להשפיע על הבחירה: טכנולוגיות הרי הולכות קדימה, שווקים משתנים ואימפריות הענק של היום לא בהכרח יהיו אימפריות בעוד עשר שנים. ואם הקריירה זו ״רק עבודה״ בשבילכם (וגם זאת בחירה) – יש דברים אחרים שאתם יכולים לבחור ולהתפתח בהם: תחביבים, לימודים, מה לא.
ולא לשכוח גם לבחור, פה ושם, בדברים שעושים לכם טוב. בכל זאת, חיים רק פעם אחת, לא?
ונקודה אחרונה אבל לא פחות חשובה למחשבה: אם כסף לא היה עניין, האם עדיין הייתם נמצאים באותו המקצוע? אם התשובה לשאלה הזאת היא "לא", יש מצב שאתם מבזבזים את החיים שלכם. אל תחכו עד שיהיה מאוחר מדי. תבחרו בעצמכם.
יובל לשם הוא סמנכ"ל פיתוח ב-Lightapp.com
