החיים זה מה שקורה לך בזמן שאתה מתכנת תוכנות
שלומי נמרודי
22.09.2015
באופן אישי, כשהבן שלי שואל אותי משהו, אני בעיקר חופר. חופר, גבירותיי ורבותיי, חופר כמו לאסי ששבה הביתה ממסע ציד של שבועיים ושכחה איפה היא החביאה את העצם. חופר כמו קברן בסוף המשמרת, חופר כמו... אני אדגים: פעם, ביום השואה, הבן שלי שאל אותי "למה עשו שואה?". התשובה שלי החלה כמובן בהתנקשות בחייו של יורש העצר פרנץ פרדיננד ביוני 1914 שהיתה התירוץ לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, ועד שהגעתי כעבור שעה לפירוט ההיבטים השונים של הסכם ריבנטרופ-מולוטוב, כבר קלטתי אותו מחפש בזווית העין חפץ קהה לנפץ איתו את החלון, כדי שיהיה לו עם מה לחתוך ורידים.
אז כשיורש העצר שלי שאל למה אני עובד דווקא במחשבים, לקחתי אוויר וקדחתי כהרגלי במשך כל הנסיעה. הסברתי על החשיבות של מוסר עבודה, שתלתי מסרים סמויים על חשיבותה של רכישת השכלה גבוהה, וכמובן, לא שכחתי גם להגזים עד כמה אני אוהב את העבודה, כדי להדגיש את המסר לפיו מאוד חשוב שהוא יעשה בחיים דברים שהוא אוהב ונהנה מהם.
בוריס בקר, מאחוריך
בהמשך הערב ישבתי לבד בסלון ושאלתי את עצמי: איך באמת קרה שהגעתי לעבוד בהייטק? הרי עד גיל 12 לא היה לי ספק שאגיע למקום הראשון ב-ATP, סבב הטניס העולמי; בגיל 14 הייתי משוכנע שאני אהיה לפחות אלוף הארץ; ולפני הגיוס כבר היה לי ברור שאהיה מאמן הילדים הכי מבוקש באזור רמת גן. ניסיתי להבין מתי היתה הנקודה שבה בחרתי לעבוד בהייטק, ופתאום הבנתי – מעולם לא היתה כזאת.
בתיכון צירפתי ללימודים במגמת הכימיה גם לימודי מחשבים, כי עם הפיזיקה לא ממש הסתדרתי. בצבא לא לקחו אותי לממכ"א אבל עשו ממני ממ"ק, מפעיל מחשב קטן – כל כך קטן שכשיצאתי מהצבא והייתי זקוק לכסף ומהר, מסיבות משפחתיות, ולא היה לי זמן להתבטל או לתהות מה אני רוצה מהחיים, זה הספיק בקושי כדי להיות טכנאי פשוט בחברת הייטק. אבל לא משנה מה היה התפקיד – דרכתי בכלוב הזהב. המשכורות, התנאים, האתגרים, הנסיעות לחו"ל – עוד לפני שהפנמתי שהשתחררתי, כבר הייתי שלוש שנים בעסק, וכשהתחלתי את התואר באוניברסיטה הפתוחה, זאת כבר לא היתה החלטה ובטח לא בחירה. זאת היתה פשוט אינרציה.
למען הסר ספק, אני מרגיש בר מזל במקצוע שלי, וגם אחרי יותר מ-15 שנה, אני נהנה להגיע מדי יום לעבודה. אין לי דיכאון יום א', ואם הייתי צריך לקבל החלטה היום, עם הידע שיש לי, אין לי ספק שהייתי הולך שוב לעבוד בהייטק. אין שום דבר אחר שהייתי רוצה לעשות יותר בחיי, אולי חוץ מלהיות ספורטאי מקצוען, או שחקן קולנוע מפורסם, או סתם מאוד מפורסם או מאוד עשיר.
כבר מגיל מאוד צעיר שאלתי את עצמי: מה אני אעשה כשאהיה גדול. אני זוכר שכילד לפעמים אפילו התקשיתי להירדם מרוב התרגשות כשניסיתי לדמיין את עצמי כמבוגר ולנחש במה אני אעבוד, לבחור מקצוע זאת אחת הבחירות הכי חשובות בחיים אבל כפי שג'ון לנון שר – "החיים הם מה שקורה לך בזמן שאתה עסוק בלתכנן תוכניות". וכשזה נוגע להחלטות החשובות, החיים לפעמים פשוט לוקחים אותן בשבילך.
* שלומי נמרוד הוא ראש צוות פיתוח במלאנוקס